עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

juli

חברים
YN71smooth criminalGhost DogDo what I wantJennyמאור ג'יגלבה
חן חן חןIM AL
אוויר לנשימה-מוזיקה
המסע שלי
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4
•  פרק 5
•  פרק 6
ג'וני הכלבלב המופלא:-)

המסע שלי......

15/10/2016 12:55
juli
משפחה, כאב, רגשות, מסע, גאווה, הישרדות, ילדות
תמיד אהבתי לכתוב.
מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתה לי מחברת ועט ביד ותמיד כתבתי כי אהבתי לפרוק.... מגיל 9 בערך הרגשתי דברים ועברו עליי דברים שלא יכולתי לדבר עליהם עם אף אחד, הייתי די ילדה מופנמת כשהייתי קטנה (ורק כשהייתי קטנה כי היום אני הכי לא מופנמת) ,אבל תמיד שהחזקתי בפנים הרגשתי לא טוב. הרגשות שלי משפיעות עליי באופן בריאותי פיזי חזק כ"כ שכיום אני מגיעה לבית חולים לפעמים עם כאבים בחזה וקוצר נשימה בגלל שאני מחזיקה דברים בפנים וזה הורג אותי.

המסע שלי כביכול החל כשמא שלי עזבה אבל האמת היא שהמסע שלי התחיל באמת מגיל 9 כשהתחלתי לכתוב. היום אני מנסה לכתוב ספר והכל היה קל יותר אם היו לי המחברות מאז, הכל נאבד עם הזמן בגלל כל המעברי דירה שהיו לנו וכל הטלטלות שעברו בחיים ומה שנשאר לי זה רק זכרונות שלאט לאט נמחקים לי מהראש....

אחרי ניתוק השיחה עם אבא שלי הלכתי לחדר ובהיתי בקירות, ניסיתי למצוא פתרון למצב שלנו מבלי לאבד את העשתונות. חשבתי מה עליי לעשות במצב הזה כי הרווחה לא באה בחשבון ואפילו לא שווה לתת לזה מחשבה כי מבחינתי זה לא פתרון, הם יפרידו ביני לבין אחי ואני לא אתן לזה לקרות! לא היה אכפת לי לעבור מכשולים ולהיכוות, לא הזיז לי לסבול ולעבור את כל הקושי הזה בתנאי שאחי לא יצטרך לסבול ולעבור את הדברים האלה גם. כל מה שרציתי הוא לשמור על שפיותו וגם על שפיותי אבל הילד הזה הוא העיניים שלי ולא ישנתי בלילות מרוב דאגה למה שעלול לקרות לו בדרך.
החלטתי פשוט לנסות לשרוד כמה שאפשר בדירה ההיא עם הכסף שאמא השאירה והמשכורת שהייתה לי. ביקשתי מהבוס שלי יותר ויותר משמרות עד שהוא פיטר את העובדת השניה ורק אני עבדתי בחנות. שיתפתי אותו במה שקרה והוא היה האדם הראשון שידע שאני ואחי בכוחות עצמנו פה בארץ ישראל. הוא ריחם עליי אבל נתן לי הרגשה טובה, הוא הכיר את האופי שלי מהר מאוד והבין שאני לא אקח ממנו כסף ובטח שלא רחמים אני רציתי עוד כסף אבל בתמורה לעבודה שלי ולא סתם ככה לקבל כסף כי הוא רוצה לעזור לי. אז הוא כל פעם המציא לי תירוצים וזרק לי עוד תוספת למשכורת בנוסף להעלאה שקיבלתי אחרי חודשיים שעבדתי שם.
הצלחנו לשרוד בדירה עוד חודשיים....
גרנו ביחידת דיור בחצר של איזו משפחה. בעלת הבית שלנו ידעה על מה שקרה כי נאלצתי לספר לה כשהבאתי לה את הכסף האחרון שהיה לי לשלם את השכר דירה, היא לא הפסיקה לדפוק לנו בדלת כדי לבקש את הכסף על ההוצאות ולא היה לי מה לתת לה, הרי כסף לאכול כבר לא נשאר לנו. היינו לוקחים אוכל מחברים קרובים שניסו לעזור.
היא נורא כעסה, אם יש מישהו שלא ריחמה עלינו זו הייתה בעלת הבית, אבל לא רק שהיא לא ריחמה היא גם הייתה רעה וחסרת כל צלם אנוש. היא ביקשה ממני לפנות את הדירה תוך יומיים אחרת היא תזרוק את כל הדברים שלנו החוצה ותחליף את המנעול.
ואחרי יומיים היא באמת העיפה אותנו החוצה מהדירה. אני הבאתי חברה עם רכב ולקחנו מה שיכולנו איתנו, כמה בגדים וכמה דברים קטנים שהיו חשובים לנו, כל השאר היא זרקה לפח כי אפילו מן לאסוף את הכל היא לא נתנה לנו.
כואב לי עד היום.... כואב לי בגלל התמונות והמכתבים, הזכרונות שלנו שהם המעט שנותר לנו וגם את זה לקחו מאיתנו. לא אכפת לי מהחומר, כל הריהוט והבגדים והדברים היפים שהיו לנו בבית, מצידי הם לא באמת משנים אם כי הזכרונות שלנו נלקחו מאיתנו וכל מה שנותר כרגע הוא בראש....וגם זה לאט לאט הולך ודועך.
בלית ברירה אני עברתי לבית של חברה שלי ואחי עבר לחבר שלו.
אני ואחי באנו ממנטליות מאוד שונה מכל מה שקורה פה. לישראלים יש גישה ודרך אחרת להתייחס לכל דבר ועם כל הרצון הטוב הם פשוט ריחמו עלינו ולא ידעו להסתיר את זה . כל ההתלחששויות ששמעתי מהצד והכאיבו לי, המבטים המרחמים זה הרג אותי והוציא אותי מאיזון. נלחמתי עם עצמי כדי לא להישבר אחרי העזיבה של אמא שלי, בכיתי בלילות בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע, התמודדתי בתוך עצמי עם כל מה שקורה ומאוד השתדלתי לא לתת לעצמי ליפול ולראות אנשים שמרחמים עליי שבר אותי והוביל אותי לדרך לא טובה לכן בחרתי לעשות צעד שלא רציתי לעשות והתאכזבתי שכל זה הוביל אותי לשם.
פניתי לרווחה....
אני נשבעת שניסיתי הכל, הכל!!! כדי לא להגיע למצב שאיאלץ לפנות למקום שהרס לנו את החיים. מקום שאני לא מאמינה בו ולא בכוונות שלו. "הרווחה" רק מלשמוע את המילה הזו עוברת בי צמרמורת של כאב ורגשות כ"כ נתעבים עליהם ....ובסופו של דבר נותרתי ללא אמצעים נוספים להילחם בזה ופניתי לשם...
Do what I wantIM ALThe dark
חן חן חן
15/10/2016 13:53
ריגשת אותי. מקווה שאת ואחיך בטוב היום. 3>
IM AL
15/10/2016 15:37
לא יודע איך לתאר את הסיפור שלך מעבר לזה שהתיאור מעולה, מדהים לראות שעברת כל כך הרבה,
זה מזכיר לי יהולום שעל מנת שיווצר הוא צריך לעבור את החום הרב.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
Juliana בגדי ים
Julianabr fashion

מוזמנים לתת הצצה לאתר הברזילאי שלי ולהתרשם מדגמים שאני עיצבתי:-)
דברים להגשים עד גיל 30
•  צניחה חופשית
•  צלילה
•  להפסיק לעשן
•  להתמיד בכתיבת הספר
•  לטייל בעולם
•  להגר למדינה אחרת****
•  לעשות קורס כלשהו
•  לעשות פוני בשיער